וקול דממה דקה יישמע

ביום ראשון, ממחרת השבת שבה קראנו את פרשת שמיני התבשרנו בתוך כל עם עם ישראל על נפילה של בוגרת בית הספר, רש"ט שיראל אבוקרט, ה' יקום דמה שנרצחה בידי מרצחים בני עוולה, בפיגוע בחדרה. 
נפילתה של שיראל אירע, כאמור, בסמיכות לקריאת פרשת שמיני, שבה אירע אסון נורא שהיה בו כדי להעיב על שמחת עם ישראל כולו - נדב ואביהוא, שני גדולי ישראל, שגגו וטעו לפי גודל מעלתם, בהקריבם אש זרה במשכן, ומתו מיד... "בקרבתם לפני ה' וימותו".
ברגע קשה זה, בא משה רבנו ואמר לאהרון הכהן: "הוא אשר דבר השם בקרובי אקדש, ועל פני כל העם אכבד". במילים אלו מסביר משה לאהרון שיש תכלית נעלה בהסתלקות הצדיקים. 
האבן עזרא (ויקרא י׳:ג׳:א׳) מביא פרשנות לדבריו של משה: "כבר אמר לי השם שהוא יראה קדושתו בקרובים אליו" תגובתו של אהרון לילותיו של משה היא:  "וידום אהרון"
נראה שדממתו של אהרון אינה קשורה לדיבורו של משה.  הדממה עומדת בפני עצמה. דממה אינה שתיקה . שממה היא עצירה של הדיבור. דממה היא העדר דיבור. בתפילת נתנה תוקף בימים הנוראים אנו קוראים: ובשופר גדול יתקע וקול דממה דקה ישמע
כך הרגשנו, בבית הספר עם היוודע הבשורה הקשה על לכתה מאיתנו של שיראל. 
שיראל שסיימה את לימודיה בבית הספר לפני קצת יותר מחצי שנה (מחזור כ"ג)  הייתה דמות מופתית שביטאה בחייה מצוינות, עזרה לחבריה ונתינה אין קץ שהתבטאה גם בשירות המשמעותי אותו בחרה לשרת כלוחמת במג"ב. 
שיראל שרה, בת לדבורה ויצחק ואחות לאלון  (בוגר ריגלר) היתה הבוגרת הראשונה של בית הספר ריגלר שנפלה במילוי תפקידה. 
ביום הזיכרון לחללי  צה"ל ונפגעי פעולות האיבה הגיעו עשרות מחבריה  לשכבה של שיראל להתייחד עם זכרה בטקס יום הזיכרון שיוחד השנה לדמותה של שיראל. 

 ולנו... לא נותר אלא לבכות על השריפה אשר שרף ה' !!! 
אורי כהן,  מנהל ביה"ס